EOBD / OBD II

On-Board Diagnostic) OBD) – אבחון מובנה ברכב קיים כיום ברוב כלי הרכב הפרטיים והמסחריים בעולם. בתחילת שנות השמונים התחילו יצרני הרכב בארה"ב להשתמש במחשבי רכב שכללו מערכת אבחון עצמי של בקרת פליטת המזהמים, בכדי לענות על דרישות הפליטה המחמירות של הרשות להגנת הסביבה (EPA) . האבחון המובנה ברכב מאתר באופן אוטומטי את ירידת ביצועי המנוע המגדילים את זיהום האוויר ושומר זאת כתקלה בזיכרון מחשב המנוע.

רקע היסטורי

• תחילת 1980 מחשבי רכב החלו להכיל מערכות פשוטות עם OBD.

• 1982 ג'נרל מוטורס החלה להשתמש במערכת OBD שלה בחיבור תקשורת לרכב הנקרא :

  • Assembly Line Communications Link (ALCA)

  • בהמשך שונה השם ל - Assembly Line Diagnostics Link (ALDL)).

• 1987 המועצה לחקר האוויר בקליפורניה CARB דרשה שכל כלי הרכב שימכרו החל משנת דגם 1988 יכללו מערכת OBD בסיסית.

• 1988 אגודת מהנדסי הרכב (SAE) המליצה לקבוע סטנדרט אחיד של שקע אבחון וחיווי תקלה. תקני OBD I לאבחון עצמי של בקרת פליטת המזהמים כללה:

  • מתן הזהרה לנהג באמצעות נורת חיווי תקלה הקרויה Malfunction Indicator Lamp (MIL).

  • שמירת תקלות בזיכרון בצורת קודי תקלה Diagnostic Trouble Code (DTC)

• 1994 אגודת מהנדסי הרכב (SAE) המליצה לקבוע סטנדרט חדש משופר (OBD II), אותו אימצה המועצה לחקר האוויר בקליפורניה .CARB

התקנה החדשה כללה דיווח לנהג על הופעת התקלה בצורת נורת חיווי בלוח המחוונים, כמו כן שמירת קוד תקלה בזיכרון מחשב המנוע. הדרישה הייתה שכל מוסך (גם מוסך שאינו מורשה ע"י יצרן הרכב) יוכל באמצעות סורק אוניברסאלי (סקנר) לבדוק את קודי התקלות שנרשמו בזיכרון. כמו כן, נדרשו יצרני הרכב להשתמש בשקע אבחון אחיד בין 16 פינים, שימוש בפרוטוקול אחיד לתקשורת בין השקע והסקנר למחשבי הרכב ושימוש בקודי תקלות אחידים וקבועים אצל כל היצרנים:

1. פין 1 - לפי יצרן הרכב

2. פין 2 - קו תקשורת חיובי לפי תקן SAE – J1850

3. פין 3 - לפי יצרן הרכב

4. פין 4 - גוף הרכב

5. פין 5 - גוף הרכב

6. פין 6 - CAN high ( SAE J2284)

7. פין 7 - K Line (ISO 9141-2)

8. פין 8 - לפי יצרן הרכב

9. פין 9 - לפי יצרן הרכב

10. פין 10- קו תקשורת שלילי לפי תקן SAE – J1850

11. פין 11- לפי יצרן הרכב

12. פין 12- לפי יצרן הרכב

13. פין 13- לפי יצרן הרכב

14. פין 14- CAN Low (SAE J2284)

15. פין 15- L Line (ISO 9141-2)

16. פין 16- מתח מצבר

• 2001 האחוד האירופאי אימץ את התקנה EOBD שפרושה אבחון מובנה ברכב אירופאי. תקנה זו מקבילה ל – OBD IIבארה"ב. תקנה זו תואמת לסטנדרט האירופאי לבקרת פליטת מזהמים 98/69/EC.

דרישות תקנות EOBD

די לעמוד בדרישות תקנות EOBD, מערכת ניהול המנוע בודקת אם רמת פליטת המזהמים תקינה, פעולה זו התאפשרה בעקבות הוספת חיישן חמצן אחורי בממיר הקטליטי.

דרישות האבחון החדשות ממערכת ניהול המנוע הם:

• אבחון יעילות הממיר הקטליטי.

• אבחון מערכת הדלק ע"י שמירת היחס הסטיוכומטרי - 1 : 14.7.

• אבחון זיופי הצתה הגורמים להחטאת בעירה בצילינדר.

• אבחון תקינות פעולת חיישני החמצן.

תיקונים בטווח הקצר נרשמים בזיכרון המחיק ביחידת הבקרה. הערך הניטרלי של הטווח הקצר הוא 0%. כל סטייה מהערך 0% תגרום לשינוי בזמן ההזרקה, גודל השינוי תלויי בכמה זמן הסטייה מתמשכת, התיקון לטווח הקצר הוא עשיר כאשר הסקנר יראה לכוון 100%- . התיקון לטווח הארוך הוא עני כאשר הסקנר יראה לכוון 100%. התיקונים בטווח הקצר נעשים ע"י שינוי רוחב זמן ההזרקה ע"י שינוי פקטור הבקרה הסגורה של רוחב הפולס המקורי.

עם למשל התערובת עשירה כתוצאה מלחץ דלק גבוה מדי ויחידת הבקרה קיבלה מחיישן החמצן אות המציין כי התערובת של יחס דלק אוויר עשירה. יחידת הבקרה מזיזה את קיזוז הדלק בטווח הקצר( STFT ) להפחתת הדלק (ראה איור). אם יחידת הבקרה תראה שהשינוי נמשך לזמן ארוך מדי היא תלמד מצב חדש זה ותסגל אותו. השינוי החדש יעבור וישמר בזיכרון בקיזוז דלק לטווח הארוך, והקיזוז דלק בטווח הקצר יחזור לסביבות אפס אחוז. בכל פעם שסוגרים את מתג ההצתה הקיזוז לטווח הקצר מתאפס.